חג סוכות 2025

חג הסוכות

מספר שמות נקראו לחג הסוכות בתורה ובדברי הנביאים: 'חג הסוכות'. 'חג האסיף' ואף ה'חג' סתם ללא כל תוספת נלווית.

לחג הסוכות ישנם שתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא זכר לסוכות – או לדעה אחרת ענני הכבוד – בהם ישבו בני ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים.

טעם נוסף הקשור יותר בשמו השני של החג – 'חג האסיף' הוא מפני שבזמן זה מסיימים את עבודות האיסוף של יבול השנה החולפת לקראת עונת החורף וזריעת השדות מחדש.

חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים בהם ישנה חובה מיוחדת לשמוח. ואף מועד זה מכונה בתפילות החג 'זמן שמחתנו'. בחג זה ישנם כמה מצוות מרכזיות המייחדות את החג.

בערב חג סוכות נוהגים להרבות בצדקה תרומה לנזקקים, ניתן לתת תרומה לחבד אור בלב באמצעות האתר.

הסוכה

לכל לראש ישנה מצווה מרכזית ומשמעותית שהיא מצוות הישיבה בסוכה. האדם יוצא מביתו הקבוע והנוח אל הסוכה שבחוץ – שצריכה להיות תחת כיפת השמים.

בחג הסוכות אנו מעבירים את כל הפעולות שאנו רגילים לעשות בבית אל הסוכה. הסוכה היא 'דירת ארעי' ולא 'דירת קבע', בכך אנו מחדדים ומחיים את העובדה כי את ביטחוננו אנו שמים בה'.

ארבעת המינים

מצווה נוספת היא מצוות נטילת ארבעת המינים, שהם; אתרוג לולב הדס וערבה. יש לאגוד ארבעה מינים אלו יחד ולברך עליהם וכן לקיים עמהם 'נענועים' בשעת אמירת 'הלל' ו'הושענות'. 

יש להקפיד לרכוש את ארבעת המינים קודם החג מאדם המוחזק לירא שמים ומדקדק במצוות.

ארבעת המינים מכספי מעשר

אין להשתמש לקניית ארבעת המינים מכסף מעשר כספים מכיוון שזו מצווה פרטית של כל יהודי ולא נכלל בנתינת צדקה.

ארבעת המינים מסמלים את האחדות של עם ישראל כולו המורכב מסוגים שונים. יש 'לאגוד' ולחבר את כל עם ישראל לחטיבה אחת שלימה ורק בכך מתקיימת המצווה.

מצות 'הקהֵל'

שנה זו מתייחדת בכך שהיא השנה שלאחר שנת השמיטה. שנה זו מכונה בכתוב בציווי אל המלך: "הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".

שנה זו מתייחדת בהוספה מיוחדת בדברים המביאים לידי יראת ה' והתחזקות בשמירת התורה.

ניסוך המים

בזמן שבית המקדש היה קיים היו מנסכים בכל בוקר מימי חג הסוכות מים על גבי המזבח. דבר זה אינו מפורש בתורה והינו 'הלכה למשה מסיני'.

מצווה זו מוסברת על פי תורת הפנימיות כי יש להוסיף ולהדגיש בכל מצווה את ממד קבלת עול מלכות שמים שבה בדגש מיוחד שקיים במים שהינם ללא טעם מיוחד. (בשונה מ'ניסוך היין' שמדגיש את קיום המצוות מתוך חיבור אישי והבנה).

שמחת בית השואבה

בתור הכנה למצווה זו של 'ניסוך המים' היו שואבים בכל לילה מים ממעיין השילוח עבור קיום מצות ניסוך המים בבוקר שלמחרת.

טקס זה היה מלווה בשמחה ובריקודים עד כדי כך שנאמר על כך בתלמוד (מסכת סוכה, דף נ"א, א) "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו".

כיום נוהגים לקיים מנהג זה באמצעות שמחה וריקודים בכל אחד מלילות חול המועד של חג הסוכות.

'הושענות'

מצווה נוספת שהייתה קיימת בזמן שבית המקדש היה קיים היא מצות הערבה איתה היו מסובבים את המזבח בכל יום מימי חג הסוכות.

כיום נוהגים לקיים זאת באמצעות אמירת פיוטי ה'הושענות' שאחר אמירת 'הלל' תוך כדי הקפת בימת קריאת התורה.

'הושענא רבא'

היום האחרון של חג הסוכות מכונה בשם 'הושענא רבא' – (ה'הושענא הגדולה'). משום שביום זה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים.

כיום נהוג לקיים מנהג זה באמצעות חביטת ערבה על הקרקע.

יום זה נחשב ליום מיוחד ומסוגל בו אדם יכול לתקן את גזר הדין של ראש השנה ויום הכיפורים.