פדיון כפרות
פדיון כפרות תרומה למשפחות נזקקות - מרכז החסד חב"ד אור בלב תומכי תמימים
תרומת פדיון כפרות
🤝 קיימו את מצוות פדיון כפרות בהידור ותזכו לשנה טובה ומתוקה!
בעזרתכם אנו מחלקים אלפי סלי מזון למשפחות נזקקות כדי שיוכלו לחגוג את החגים בכבוד וברווחה.
בביט / אשראי / פייפאל
הקבלה מוכרת למס לפי סעיף 46
מה סכום של פדיון כפרות?
לכתחילה נהוג לתרום שווי עוף כ – 36 ₪ עבור כל נפש מבני הבית.
באפשרותכם לתרום באמצעות האתר כל סכום שתחפצו כפי נדבת ליבכם.
נוסח התפילה פדיון כפרות חב"ד
מחזיקים ביד סכום כסף ואומרים:
בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:
אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:
וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲדוֹנָי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:
יוֹדוּ לַדוֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר:
ממשיכים לומר 3 פעמים את התפילה הבאה:
ובכל פעם מסובבים את הכסף מעל הראש 3 פעמים
זֶה חֲלִיפָתִי זֶה תְּמוּרָתִי זֶה כַּפָּרָתִי זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.
לאחר אמירת התפילה תרמו לצדקה דרך האתר בביט או כרטיס אשראי את תרומת הפדיון כפרות.
שאלות נפוצות על תרומת כפרות
מהו מנהג כפרות?
"כפרות" או "פדיון כפרות" הוא מנהג עתיק שנהוג לקיים בערב יום הכיפורים כהכנה ליום הקדוש ביותר בשנה.
ישנם שנוהגים לבצע את המנהג באמצעות תרנגול, ואחרים באמצעות פדיון כפרות בכסף תרומה לצדקה.
המטרה היא לעורר את הלב לתשובה ולהרבות במעשי חסד לפני יום הדין.
מתי עושים פדיון כפרות?
את פדיון הכפרות נוהגים לקיים במהלך כל עשרת ימי תשובה, כאשר הזמן המקובל ביותר הוא בערב יום הכיפורים.
השנה יום הכיפורים יחול בתאריך 21/09/2026.
האם אפשר לעשות פדיון כפרות בכסף?
כן. פוסקים רבים כתבו שניתן לקיים את המנהג באמצעות כסף המיועד לצדקה. לאחר אמירת נוסח הכפרות תורמים את הכסף לעניים או למוסדות חסד.
לאן הולכת התרומה לאחר שעושים כפרות?
התרומה הולכת למרכז החסד חב"ד אור בלב, המרכז תומך באלפי משפחות נזקקות ברחבי הארץ.
בימי חגי תשרי, מרכז החסד מגביר את פעילותו ומאפשר למשפחות רבות לחגוג את החגים בכבוד וברווחה.
מרכז החסד 'חב"ד אור בלב' מופעל על ידי עמותת חב"ד תומכי תמימים אור מנחם (ע"ר).
כמה כסף נהוג לתת עבור פדיון כפרות?
הסכום המקובל הוא כ־36 ₪ לכל נפש, אך ניתן לתרום כל סכום לפי היכולת. עיקר המצווה אינו תלוי בגובה הסכום אלא בכוונה ובמעשה החסד עצמו. כל שקל נוסף מסייע למרכז החסד להרחיב את התמיכה בפעילות החסד והנתינה.
האם אפשר לבצע פדיון כפרות אונליין?
כן. ניתן לבצע פדיון כפרות אונליין באמצעות תרומה מאובטחת באתר. לאחר התרומה, הכספים מועברים לפעילות הצדקה של מרכז החסד חב"ד אור בלב, וכך ניתן לקיים את מנהג פדיון הכפרות גם מרחוק ולהיות שותפים במצוות הצדקה לקראת יום הכיפורים.
תוכן עניינים:
מה זה כפרות?
יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בשנה בלוח השנה היהודי.
לקראתו נוהגים ישראל להתכונן לא רק באמצעות צום, תפילות ווידוי, אלא גם באמצעות מנהגים וסגולות שמלווים אותנו מזה דורות. אחד המנהגים הבולטים והעממיים ביותר הוא מנהג הכפרות – טקס מיוחד שמטרתו לעורר את הלב, לסמל את מחיקת העוונות, ולהרבות בצדקה וחסד לקראת היום הנורא.
במאמר זה נציג בהרחבה את מקורות המנהג, אופני קיומו, הדעות השונות סביבו, זמניו, הקשרו ההלכתי והקבלי, ואף את המשמעות הרוחנית העמוקה העומדת מאחוריו.
מקורו של מנהג הכפרות
מנהג הכפרות הוא מנהג קדום שנועד לעורר את האדם לתשובה ולהכין את ליבו לקראת יום הכיפורים.
משמעות המילה "כפרות" היא שהתרנגול או הכסף מהווים תזכורת סמלית לכך שהאדם ראוי היה לעמוד בדין על מעשיו, אך בחסדי ה' הוא זוכה להזדמנות לשוב בתשובה, לתקן את דרכיו ושהקב"ה יכפר על העוונות.
שורשי המנהג קדומים מאוד. כבר בתקופת התלמוד היה נהוג לקיים מנהג סמלי של סיבוב סל ובו צמח סביב הראש תוך אמירת נוסח מיוחד, ולאחר מכן להשליכו למים כסמל להשלכת החטאים.
במשך הדורות התפתח המנהג וקיבל את צורתו המוכרת כיום – סיבוב תרנגול או כסף לצדקה תוך אמירת נוסח הכפרות.
קיום המנהג בתרנגול
הצורה המוכרת ביותר של מנהג הכפרות היא לקיחת תרנגול זכר עבור גבר, ותרנגולת נקבה עבור אישה.
האדם אוחז את העוף, מקיף אותו מעל ראשו שלוש פעמים, ואומר:
"זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ולשלום".
לאחר מכן נשחטים העופות כדין, ובשרם נתרם למשפחות נזקקות. כך הופך הטקס למעשה חסד של ממש – לא רק סמליות רוחנית אלא גם תרומה ממשית למען עניים ומשפחות נזקקות.
בקהילות רבות מתקבצים מאות אנשים ברחובות או בחצרות בתי הכנסת, וכל אחד מקיים את המנהג לפי סדרו.
פדיון כפרות
לצד המנהג המסורתי לקיים כפרות באמצעות תרנגול, רבים נוהגים כיום לערוך פדיון כפרות בכסף. במסגרת המנהג מסובבים את כספי הצדקה מעל הראש שלוש פעמים, אומרים את נוסח הכפרות, ולאחר מכן תורמים את הכסף לעניים או למוסדות חסד
לוקחים סכום כסף בדרך כלל 36 ₪ לכל נפש במשפחה, מקיפים אותו מעל הראש בסיום התרומה הכסף ניתן לצדקה.
פדיון כפרות חב"ד
בחב"ד מקפידים במיוחד על קיום המנהג הן בתרנגול והן בכסף, ומעודדים את הציבור להוסיף בצדקה לקראת יום הדין.
באמצעות האתר של מרכז החסד חב"ד אור בלב , ניתן לקיים את מצוות פדיון כפרות באופן מקוון. התרומות מועברות לפעילות החסד עם משפחות נזקקות, קשישים וגלמודים, הזקוקים לסיוע דווקא בימים אלו.
לקראת חגי תשרי מתקיימת חלוקה רחבת היקף בפריסה ארצית של אלפי סלי מזון למשפחות מעוטות יכולת.
החלוקה מתקיימת בערים רבות ברחבי הארץ ובהן: ירושלים, אור יהודה, תל אביב, באר יעקב, רמלה, אשקלון, הוד השרון, כפר סבא, רחובות, נתיבות, ראשון לציון, אלעד, בני ברק ונתניה.
זמן קיום המצווה
על פי הקבלה, הזמן הראוי ביותר לקיים את הכפרות הוא בערב יום הכיפורים לפנות בוקר. בשעות אלו "מתעוררים הרחמים העליונים" ויש בכך סגולה מיוחדת להמתקת הדינים.
עם זאת, ע"י ההלכה ניתן לערוך את הכפרות בכל אחד מימי עשרת ימי תשובה.
בשנת תשפ"ז (2026) יחול יום הכיפורים ביום שני , י' בתשרי (21.09.2026). לכן, עיקר מנהג הכפרות ייערך ביום ראשון , ט' בתשרי (20.09.2026).
כפרות מכספי מעשר
שאלה שכיחה היא האם מותר לקיים את הכפרות מכספי מעשר כספים.
ההלכה מורה כי עיקר מצוות הכפרות – כלומר הסכום הבסיסי שאדם מפריש – לא יינתן מכספי מעשר, אלא מכסף רגיל. אולם אם אדם רוצה להוסיף תרומה מעבר לסכום הנדרש, מותר בהחלט שהחלק הנוסף ייחשב ממעשר כספים.
נוסח תפילת הכפרות
ישנם הבדלי גרסאות בסדר הכפרות בין העדות השונות בעם ישראל.
לנוחיותכם ריכזנו את נוסחי הכפרות לפי מנהגי ישראל. בחרו את הנוסח המתאים למנהג קהילתכם וקראו את סדר כפרות המלא, כולל הפסוקים והתפילות הנהוגים.
לקריאת נוסח כפרות חב"ד, נוסח כפרות אשכנז או נוסח כפרות עדות המזרח – היכנסו לעמוד הייעודי המתאים.
המשמעות הרוחנית של מנהג הכפרות
מנהג הכפרות אינו מעשה טכני בלבד, אלא הזדמנות לעצור לרגע, לערוך חשבון נפש ולהתכונן ליום הכיפורים מתוך רצון אמיתי להשתנות. כאשר האדם מקיים את המנהג, הוא מתבונן במעשיו, מבקש סליחה על שגיאותיו ומקבל על עצמו להשתפר בשנה החדשה.
חז"ל לימדו כי הדרך לזכות בכפרה עוברת דרך תשובה, תפילה וצדקה. מנהג הכפרות מבטא את שלושת היסודות הללו: הוא מעורר את הלב לתשובה, מלווה בתפילה ובבקשת רחמים, וכמו כן בנתינת תרומה לנזקקים. כך הופך המנהג לא רק לתפילה סמל של כפרה, אלא גם למעשה של חסד ונתינה ובכל מרבים בזכויות לקראת יום הדין.
מחלוקת הפוסקים וההתנגדות למנהג הכפרות
כאמור, היו חכמים שהתנגדו למנהג. מרן השולחן ערוך (רבי יוסף קארו) כתב כי "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כיפור יש למנוע המנהג". לעומתו, הרמ"א הנהיג את המנהג באשכנז, ומאז התקבל ברוב קהילות ישראל.
גם כיום יש יחידים שאינם מקיימים את המנהג כלל. עם זאת, אצל רוב הציבור, הכפרות הן חלק בלתי נפרד מההכנות ליום הכיפורים.
לסיכום
מנהג הכפרות מלווה את עם ישראל במשך דורות רבים ומהווה חלק בלתי נפרד מההכנות לקראת יום הכיפורים. בין אם מקיימים את המנהג באמצעות תרנגול ובין אם באמצעות פדיון כפרות בכסף, העיקר הוא לעורר את הלב לתשובה, להרבות בתפילה ובמעשי צדקה ולהיכנס ליום הדין מתוך רצון כן להשתפר ולהתקרב אל הקב"ה.
אם בחרתם לקיים פדיון כפרות בכסף, הקפידו שהתרומה תגיע למטרות צדקה וחסד. בכך אתם משלבים את מנהג הכפרות עם סיוע ממשי למשפחות נזקקות.