פדיון כפרות
פדיון כפרות תשפ"ז 2026 - מרכז החסד חב"ד אור בלב תומכי תמימים
תרומת פדיון כפרות
🤝 קיימו את מצוות פדיון כפרות בהידור ותזכו לשנה טובה ומתוקה!
בעזרתכם אנו מחלקים אלפי סלי מזון למשפחות נזקקות כדי שיוכלו לחגוג את החגים בכבוד וברווחה.
בביט / אשראי / פייפאל
הקבלה מוכרת למס לפי סעיף 46
סכום התרומה לפדיון כפרות
לכתחילה נהוג לתרום שווי עוף – כ־36 ₪ עבור כל נפש מבני הבית
באפשרותכם לתרום באמצעות האתר כל סכום שתחפצו כפי נדבת ליבכם.
נוסח התפילה פדיון כפרות חב"ד
מחזיקים ביד סכום כסף ואומרים:
בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:
אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:
וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲדוֹנָי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:
יוֹדוּ לַדוֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר:
ממשיכים לומר 3 פעמים את התפילה הבאה: ובכל פעם מסובבים את הכסף מעל הראש 3 פעמים
זֶה חֲלִיפָתִי זֶה תְּמוּרָתִי זֶה כַּפָּרָתִי זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.
לאחר אמירת התפילה תרמו לצדקה דרך האתר בביט או כרטיס אשראי את תרומת הפדיון כפרות.
שאלות נפוצות על תרומת כפרות
מהו פדיון כפרות?
פדיון כפרות הוא מנהג עתיק שנהוג לקיים בערב יום הכיפורים, כהכנה ליום הכיפורים.
יש הנוהגים לקיים את המנהג באמצעות תרנגול, ואחרים מקיימים פדיון כפרות בכסף ותורמים את הכסף לצדקה.
מטרת המנהג היא לעורר את הלב לתשובה ולהרבות בצדקה ובמעשי חסד לקראת יום הדין.
איך תורמים פדיון כפרות לחב"ד אור בלב?
ניתן לתרום את כספי פדיון הכפרות באמצעות האתר בצורה פשוטה ומאובטחת.
ממלאים את הפרטים ואת השמות לתפילה ולברכה, בוחרים את סכום התרומה ומשלימים את התרומה בכרטיס אשראי או באמצעי תשלום אחר. כספי פדיון הכפרות מועברים לפעילות החסד ולסיוע למשפחות נזקקות.
מה סכום התרומה לפדיון כפרות?
המנהג המקובל לתרום שווי עוף כ-36 ₪ עבור כל נפש מבני הבית, ניתן לבחור כל סכום שתבחרו לתרום כפי נדבת ליבכם.
מתי עורכים את מנהג הכפרות?
את פדיון הכפרות נוהגים לקיים במהלך עשרת ימי תשובה, כאשר הזמן המקובל ביותר הוא בערב יום הכיפורים, יום ראשון ט' תשרי 20/09/2026.
האם אישה בהריון עושה כפרות עבור העובר?
כן. המנהג המקובל שאישה בהריון עושה כפרות גם עבור העובר.
האם עושים כפרות גם עבור תינוק או ילדים קטנים?
המנהג לערוך כפרות גם עבור תינוקות וילדים קטנים.
מה מסובבים מעל הראש כשעושים כפרות בכרטיס אשראי?
אם יש ברשותכם מטבע או שטר, נהוג לסובב אותם מעל הראש שלוש פעמים תוך אמירת נוסח הכפרות, ולאחר מכן ניתן לפדות ולתרום את סכום הכפרות בכרטיס אשראי או בביט.
אם אין ברשותכם מזומן, ניתן לומר את הנוסח מתוך כוונה שהתרומה המקוונת תהיה לפדיון הכפרות, ולאחר מכן לבצע את התרומה. אין מסובבים את כרטיס האשראי עצמו מעל הראש.
לאן מועברים כספי פדיון הכפרות?
כספי פדיון הכפרות מועברים למרכז החסד "חב"ד אור בלב", התומך באלפי משפחות נזקקות ברחבי הארץ ומגביר את פעילות הסיוע לקראת חגי תשרי, כדי לאפשר למשפחות לחגוג את החגים בכבוד וברווחה.
מרכז החסד מופעל על ידי עמותת חב"ד תומכי תמימים אור מנחם (ע"ר).
מה ההבדל בין פדיון כפרות חבד לפדיון כפרות נוסח ספרד?
בפדיון כפרות חבד נוסח התפילה היא "זֶה חֲלִיפָתִי זֶה תְּמוּרָתִי זֶה כַּפָּרָתִי זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם"
בנוסח כפרות הכללי הניסוח מעט שונה
"זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם."
מהו מנהג הכפרות?
לקראת יום הכיפורים נוהגים לקיים את מנהג הכפרות. זהו אחד המנהגים המוכרים ביותר של הימים הנוראים.
יש הנוהגים לערוך את הכפרות באמצעות תרנגול, לסובבו שלוש פעמים מעל הראש ולומר את נוסח הכפרות: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי". לאחר מכן מוסרים את התרנגול או את שוויו לעניים.
אחרים מקיימים את המנהג באמצעות כסף הניתן לצדקה, מנהג המכונה גם "פדיון כפרות", ואומרים בתפילה: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה הכסף ילך לצדקה…".
מטרת הכפרות היא לעורר את הלב לתשובה ולהמחיש לאדם כי עליו לתקן את דרכיו ולפתוח את השנה החדשה מתוך התקרבות אל הקב"ה. לצד זאת, נתינת הכסף לצדקה היא הזדמנות להרבות במעשי חסד ובזכויות לקראת יום הדין.
במשך הדורות הפך המנהג לחלק בלתי נפרד מההכנות ליום הכיפורים, והוא מקובל ברוב הקהילות היהודיות בארץ ובעולם.
מקורו של מנהג הכפרות
משמעות המנהג
התרנגול משמש כתחליף, "כפרה" לאדם. האדם אמור להתבונן בכך שמה שקורה לתרנגול היה אמור לקרות לו, אך הקב"ה, הרב לסלוח, מכפר על כל החטאים והעוונות, ומתוך כך האדם מתעורר לחזור בתשובה שלמה.
הבחירה בתרנגול
כדי שלא יטעו לחשוב שמדובר בקורבן אמיתי, מקפידים שלא להשתמש בבעלי חיים שהיו כשרים להקרבה בבית המקדש, כמו תורים ויונים.
הקשר לשעיר לעזאזל
על פי תורת הנסתר אפשר למצוא מקור למנהג הכפרות ב"שעיר לעזאזל". בזמן שבית המקדש היה קיים, חלק מרכזי מעבודת יום הכיפורים היה השעיר המשתלח. הכהן הגדול היה מתוודה על עוונות עם ישראל, ולאחר מכן השעיר היה נשלח לעזאזל. השלכת השעיר היוותה כפרה לעם ישראל.
מקור קדום נוסף למנהג הכפרות
מקור קדום נוסף שנקשר למנהג הכפרות אפשר למצוא במסכת שבת, דף פ"א עמוד ב', "פורפיסא", שבו זורעים קטניות בעציץ או בסלסילה לקראת ראש השנה, כצורת כפרות קדומה שסובבו סביב הראש והיו אומרים: "זה תחת זה… וזה תמורתי…", כפי שמובא באתר chabad.org.
במשך הדורות התפתח מנהג הכפרות כזכר לרעיון הכפרה. מטרתו להזכיר לאדם את אחריותו למעשיו ולעורר אותו לשוב בתשובה.
חז"ל הדגישו כי התשובה, התפילה והצדקה הן הדרכים שבאמצעותן האדם מתקרב לקב"ה, ולכן מנהג הכפרות מלווה באופן טבעי בנתינת צדקה.
כפרות עם תרנגול או בכסף
ישנן שתי דרכים עיקריות לקיים את המנהג. המנהג הקדום הוא לקחת תרנגול עבור גבר ותרנגולת עבור אישה, לסובב אותם מעל הראש תוך אמירת נוסח הכפרות, ולאחר מכן למסור את העוף לעניים לאחר השחיטה.
לצד זאת, במשך השנים התפשט מאוד המנהג לערוך את הכפרות באמצעות כסף. לאחר אמירת הנוסח מסובבים את המטבעות או השטרות מעל הראש, ולאחר מכן תורמים את הסכום לצדקה.
קיום המנהג בתרנגול
הצורה המוכרת ביותר של מנהג הכפרות היא לקיחת תרנגול זכר עבור גבר ותרנגולת נקבה עבור אישה.
האדם אוחז את העוף, מקיף אותו מעל ראשו שלוש פעמים ואומר:
"זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ולשלום".
לאחר מכן נשחטים העופות כדין, ובשרם נתרם למשפחות נזקקות. כך הופך הטקס למעשה חסד של ממש – תרומה למען עניים ומשפחות נזקקות.
בקהילות רבות מתקבצים מאות אנשים ברחובות או בחצרות בתי הכנסת, וכל אחד מקיים את המנהג לפי סדרו.
פדיון כפרות
לצד המנהג המסורתי לקיים כפרות באמצעות תרנגול, רבים נוהגים כיום לערוך פדיון כפרות בכסף. במסגרת המנהג מסובבים את כספי הצדקה מעל הראש שלוש פעמים, אומרים את נוסח הכפרות, ולאחר מכן תורמים את הכסף לעניים או למוסדות חסד.
לוקחים סכום כסף, בדרך כלל 36 ₪ לכל נפש במשפחה, מקיפים אותו מעל הראש, ובסיום התרומה הכסף ניתן לצדקה.
באמצעות האתר של מרכז החסד חב"ד אור בלב ניתן לקיים את מצוות פדיון הכפרות באופן מקוון. התרומות מועברות לפעילות החסד עם משפחות נזקקות, קשישים וגלמודים, הזקוקים לסיוע דווקא בימים אלו.
פדיון כפרות אונליין באמצעות חב"ד אור בלב
במרכז החסד של חב"ד אור בלב מופנים כספי התרומות למגוון רחב של פעילויות חסד המתקיימות לאורך כל השנה. לקראת חגי תשרי מתרחבת הפעילות באופן משמעותי, מתוך מטרה לאפשר למשפחות רבות לחגוג את החגים בכבוד וברווחה.
חלוקת סלי מזון לקראת חגי תשרי
במסגרת ההיערכות לחגים מתקיימת חלוקה רחבת היקף של כ-10,000 סלי מזון למשפחות מעוטות יכולת ברחבי הארץ. כל סל כולל מוצרי מזון בסיסיים ומצרכים לחג, ומגיע למשפחות המתמודדות עם קושי כלכלי, לקשישים ולמי שזקוקים לעזרה בתקופה זו של השנה.
החלוקה מתקיימת בפריסה ארצית בערים רבות, ובהן ירושלים, אור יהודה, תל אביב, באר יעקב, רמלה, אשקלון, הוד השרון, כפר סבא, רחובות, נתיבות, ראשון לציון, אלעד, בני ברק ונתניה. בזכות תרומות הציבור ניתן להרחיב את היקף הסיוע מדי שנה ולהגיע למשפחות רבות נוספות לקראת חגי תשרי.
כיצד עושים פדיון כפרות בחב"ד?
כאשר מקיימים את המנהג באמצעות כסף, אוחזים במטבעות או בשטרות ואומרים תחילה את פסוקי התפילה הפותחים במילים "בני אדם יושבי חושך וצלמוות".
לאחר מכן מסובבים את הכסף שלוש פעמים מעל הראש ואומרים:
"זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה הכסף ילך לצדקה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום."
לאחר סיום המנהג מוסרים את הכסף לצדקה. מי שבוחר לתרום באמצעות כרטיס אשראי או ביט יכול לסובב תחילה מטבעות מעל הראש, ולאחר מכן להעביר את סכום התרומה באופן מקוון.
מתי עושים כפרות לפי מנהג חב"ד?
הזמן המקובל לקיום מנהג הכפרות הוא באשמורת הבוקר של ערב יום הכיפורים, לפני תפילת שחרית.
מתי חל ערב יום הכיפורים בשנת תשפ"ז – 2026?
השנה, ערב יום הכיפורים יחול ביום ראשון, ט' בתשרי, 20/09/2026.
רבים נוהגים לבצע את המנהג כבר במהלך עשרת ימי תשובה, ויש המקדימים אף מראש חודש אלול, כדי שהצדקה תגיע לעניים זמן רב לפני החג.
העיקר הוא שהאדם יקיים את המנהג מתוך כוונה אמיתית של תשובה וידאג שהכסף אכן יגיע למטרת צדקה.
כמה כסף נותנים לפדיון כפרות?
יש הנוהגים לתת את שוויו של תרנגול עבור כל אחד מבני המשפחה, כ-36 ₪ לכל נפש, ויש הנוהגים לתת סכומים כפי היכולת.
מעבר לסכום עצמו, הדגש הוא על עצם קיום מצוות הצדקה ועל הרצון לסייע לאחרים. חז"ל לימדו כי הקב"ה בוחן את כוונת הלב יותר מאשר את גודל הסכום, ולכן כל אדם נותן כפי יכולתו וכפי נדבת ליבו.
כפרות עבור כל בני המשפחה
מנהג הכפרות אינו מיועד רק לראש המשפחה, אלא נוהגים לקיים אותו עבור כל אחד מבני הבית – גברים, נשים וילדים. כאשר עורכים את הכפרות בתרנגולים, לוקחים תרנגול עבור זכר ותרנגולת עבור נקבה.
גם כאשר מקיימים פדיון כפרות בכסף, נוהגים לתת את כספי הכפרות עבור בני המשפחה. יש הנוהגים לתת סכום כנגד כל נפש בנפרד, וכך משתפים את כל בני הבית במנהג ובמצוות הצדקה.
כפרות לאישה בהריון לפי מנהג חב"ד
במנהג חב"ד יש התייחסות מיוחדת לאישה מעוברת. מובא כי לפי המנהג שלוקחים כפרה נפרדת לכל נפש, לוקחים עבור אישה בהריון שלושה עופות: שתי תרנגולות ותרנגול אחד.
תרנגולת אחת היא עבור האישה, ושני העופות הנוספים נלקחים עבור העובר – תרנגול שמא העובר זכר ותרנגולת שמא העובר נקבה.
תרומת כספי הכפרות לצדקה
לאורך הדורות נהגו להעביר את כספי הכפרות לעניים ולמשפחות במצוקה. כך הופך המנהג למעשה של חסד המעניק משמעות כפולה – גם התעוררות אישית לתשובה וגם סיוע למי שזקוק לכך.
במרכז החסד חב"ד אור בלב מופנים כספי התרומות לפעילות חסד הנמשכת לאורך כל השנה. באמצעות התרומות ניתן לסייע למשפחות נזקקות, לקשישים ולמיזמים קהילתיים הפועלים בתחומי הרווחה, החינוך והסיוע ההומניטרי.
נתינת כפרות מכספי מעשר
שאלה שכיחה היא האם מותר לקיים את הכפרות מכספי מעשר כספים.
האם מותר לתת פדיון כפרות מכספי מעשר?
ההלכה מורה כי עיקר מצוות הכפרות – כלומר הסכום הבסיסי שאדם מפריש – לא יינתן מכספי מעשר, אלא מכסף רגיל. אולם אם אדם רוצה להוסיף תרומה מעבר לסכום הנדרש, מותר בהחלט שהחלק הנוסף ייחשב ממעשר כספים.
נוסח תפילת הכפרות
ישנם הבדלי גרסאות בסדר הכפרות בין העדות השונות בעם ישראל.
לנוחיותכם ריכזנו את נוסחי הכפרות לפי מנהגי ישראל. בחרו את הנוסח המתאים למנהג קהילתכם וקראו את סדר הכפרות המלא, כולל הפסוקים והתפילות הנהוגים.
נוסח כפרות לפי מנהגי העדות
לקריאת נוסח כפרות חב"ד, נוסח כפרות אשכנז או נוסח כפרות עדות המזרח – היכנסו לעמוד הייעודי המתאים.
המשמעות הרוחנית של מנהג הכפרות
מנהג הכפרות אינו מעשה טכני בלבד, אלא הזדמנות לעצור לרגע, לערוך חשבון נפש ולהתכונן ליום הכיפורים מתוך רצון אמיתי להשתנות. כאשר האדם מקיים את המנהג, הוא מתבונן במעשיו, מבקש סליחה על שגיאותיו ומקבל על עצמו להשתפר בשנה החדשה.
חז"ל לימדו כי הדרך לזכות בכפרה עוברת דרך תשובה, תפילה וצדקה. מנהג הכפרות מבטא את שלושת היסודות הללו: הוא מעורר את הלב לתשובה, מלווה בתפילה ובבקשת רחמים, וכמו כן בנתינת תרומה לנזקקים.
כך הופך המנהג לא רק לסמל של כפרה, אלא גם למעשה של חסד ונתינה, ובכך מרבים בזכויות לקראת יום הדין.
מחלוקת הפוסקים וההתנגדות למנהג הכפרות
כאמור, היו חכמים שהתנגדו למנהג. מרן השולחן ערוך (רבי יוסף קארו) כתב כי "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כיפור יש למנוע המנהג". לעומתו, הרמ"א הנהיג את המנהג באשכנז, ומאז התקבל ברוב קהילות ישראל.
גם כיום יש יחידים שאינם מקיימים את המנהג כלל. עם זאת, אצל רוב הציבור הכפרות הן חלק בלתי נפרד מההכנות ליום הכיפורים.
פדיון כפרות חב"ד – המנהג וההלכה
מנהג הכפרות בחב"ד הוא לערוך את הכפרות באמצעות תרנגול לגבר ותרנגולת לאישה, באשמורת הבוקר של ערב יום הכיפורים, ולאחר השחיטה לתת את העוף לעניים.
מי שאין באפשרותו לקיים את מנהג הכפרות באמצעות תרנגול יכול לערוך פדיון כפרות בכסף ולתת את הסכום לצדקה, אך הדרך המועדפת בקהילות חב"ד היא לערוך את הכפרות בתרנגול.
עריכת כפרות באמצעות שליח
בשנת תשפ"א, כאשר הוטלו מגבלות על התקהלויות והיה קושי לקיים את מנהג הכפרות באופן הרגיל, יזמו רבנים מסוימים בחב"ד אפשרות לעריכת כפרות באמצעות שליח. במסגרת זו שילמו המשתתפים את מחיר הכפרות, ואחד הרבנים ערך עבורם את המנהג, אמר את נוסח הכפרות בשמם וסובב תרנגול עבורם.
הדיון ההלכתי בנושא
היוזמה עוררה דיון הלכתי בקרב רבני חב"ד. רבנים רבים סברו כי כאשר אין אפשרות לקיים את מנהג הכפרות בתרנגול באופן הרגיל, עדיף לערוך פדיון כפרות בכסף ולתת את הכסף לצדקה.
מנגד, רבנים אחרים תמכו באפשרות לערוך את הכפרות באמצעות שליח, בין היתר על יסוד דברי אדמו"ר הזקן בנוגע לחשיבות שחיטת התרנגול במסגרת מנהג הכפרות.
