פדיון כפרות
פדיון כפרות בהידור יום כיפור תשפ"ז 2026 - מרכז החסד חב"ד אור בלב תומכי תמימים
תרומת פדיון כפרות
🤝 קיימו את מצוות פדיון כפרות בהידור ותזכו לשנה טובה ומתוקה!
בעזרתכם אנו מחלקים אלפי סלי מזון למשפחות נזקקות כדי שיוכלו לחגוג את החגים בכבוד וברווחה.
בביט / אשראי / פייפאל
הקבלה מוכרת למס לפי סעיף 46
מה סכום של פדיון כפרות?
לכתחילה נהוג לתרום שווי עוף כ – 36 ₪ עבור כל נפש מבני הבית.
באפשרותכם לתרום באמצעות האתר כל סכום שתחפצו כפי נדבת ליבכם.
נוסח התפילה פדיון כפרות חב"ד
מחזיקים ביד סכום כסף ואומרים:
בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:
אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:
וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲדוֹנָי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:
יוֹדוּ לַדוֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר:
ממשיכים לומר 3 פעמים את התפילה הבאה:
ובכל פעם מסובבים את הכסף מעל הראש 3 פעמים
זֶה חֲלִיפָתִי זֶה תְּמוּרָתִי זֶה כַּפָּרָתִי זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.
לאחר אמירת התפילה תרמו לצדקה דרך האתר בביט או כרטיס אשראי את תרומת הפדיון כפרות.
שאלות נפוצות על תרומת כפרות
מהו פדיון כפרות?
פדיון כפרות הוא מנהג עתיק שנהוג לקיים בערב יום הכיפורים, כהכנה ליום הכיפורים.
יש הנוהגים לקיים את המנהג באמצעות תרנגול, ואחרים מקיימים פדיון כפרות בכסף ותורמים את הכסף לצדקה.
מטרת המנהג היא לעורר את הלב לתשובה ולהרבות בצדקה ובמעשי חסד לקראת יום הדין.
איך עושים כפרות בכסף?
לוקחים סכום כסף המיועד לצדקה ואומרים את נוסח הכפרות.
מסובבים את הכסף שלוש פעמים מעל הראש ואומרים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה הכסף ילך לצדקה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום."
לאחר מכן תורמים את סכום הכסף בכרטיס אשראי או בכל אמצעי תשלום אחר, כדי שיגיע לעניים או למטרות חסד.
לאחר התרומה אונליין ניתן להשתמש בכסף שסובבתם מעל הראש לכל מטרה שתרצו.
איך תורמים פדיון כפרות לחב"ד אור בלב?
ניתן לבצע פדיון כפרות באמצעות האתר בצורה פשוטה ומאובטחת.
ממלאים את פרטיכם ואת השמות לתפילה וברכה, בוחרים את סכום התרומה, לאחר מכן תורמים בכרטיס אשראי או באמצעי תשלום אחר וכספי פדיון הכפרות מועברים לטובת פעילות החסד והסיוע למשפחות נזקקות.
האם יש סכום מינימום לפדיון כפרות?
המנהג המקובל לתרום שווי עוף כ-36 ₪, אך ניתן לבחור כל סכום שתבחרו לתרום כפי נדבת ליבכם.
למה מומלץ לתרום פדיון כפרות למרכז החסד חב"ד אור בלב?
כספי פדיון הכפרות מסייעים למשפחות נזקקות במסגרת הפעילות של מרכז החסד חב"ד אור בלב. בכך מקיימים את מנהג הכפרות בהידור ובמקביל מסייעים לאנשים הזקוקים לעזרה לקראת יום הכיפורים ובמהלך השנה.
מתי עושים פדיון כפרות?
את פדיון הכפרות נוהגים לקיים במהלך עשרת ימי תשובה, כאשר הזמן המקובל ביותר הוא בערב יום הכיפורים, יום ראשון ט' תשרי 20/09/2026.
האם הקבלה מוכרת לצורכי מס?
כן. התרומות מוכרות לצורכי מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, וקבלה תישלח לאחר השלמת התרומה.
האם אפשר לעשות פדיון כפרות בכסף?
כן. פוסקים רבים כתבו שניתן לקיים את המנהג באמצעות כסף המיועד לצדקה. לאחר אמירת נוסח הכפרות תורמים את הכסף לעניים או למוסדות חסד.
האם פדיון הכפרות בכסף מחליף את המנהג המסורתי עם תרנגול?
מנהג הכפרות ניתן לקיום הן באמצעות תרנגול והן באמצעות כסף הניתן לצדקה. באתר ניתן לבצע פדיון כפרות בכסף, כאשר כספי התרומה מופנים לפעילות החסד ולסיוע למשפחות נזקקות.
האם אישה בהריון עושה כפרות עבור העובר?
כן. המנהג המקובל שאישה בהריון עושה כפרות גם עבור העובר.
האם עושים כפרות גם עבור תינוק או ילדים קטנים?
המנהג לערוך כפרות גם עבור תינוקות וילדים קטנים.
לאן הולכת התרומה לאחר שעושים כפרות?
התרומה הולכת למרכז החסד חב"ד אור בלב, המרכז תומך באלפי משפחות נזקקות ברחבי הארץ.
בימי חגי תשרי, מרכז החסד מגביר את פעילותו ומאפשר למשפחות רבות לחגוג את החגים בכבוד וברווחה.
מרכז החסד 'חב"ד אור בלב' מופעל על ידי עמותת חב"ד תומכי תמימים אור מנחם (ע"ר).
האם אפשר לבצע פדיון כפרות אונליין?
כן. ניתן לבצע פדיון כפרות אונליין באמצעות תרומה מאובטחת באתר. לאחר התרומה, הכספים מועברים לפעילות הצדקה של מרכז החסד חב"ד אור בלב, וכך ניתן לקיים את מנהג פדיון הכפרות גם מרחוק ולהיות שותפים במצוות הצדקה לקראת יום הכיפורים.
מה ההבדל בין פדיון כפרות חבד לפדיון כפרות נוסח ספרד?
בפדיון כפרות חבד נוסח התפילה היא "זֶה חֲלִיפָתִי זֶה תְּמוּרָתִי זֶה כַּפָּרָתִי זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם"
בנוסח כפרות הכללי הניסוח מעט שונה
"זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם."
איך עושים כפרות בכרטיס אשראי?
אם יש ברשותכם מטבעות או שטר כסף, לכתחילה נהוג לסובב אותם שלוש פעמים מעל הראש תוך אמירת נוסח הכפרות: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי…"
אם אין ברשותכם מזומן כלל, ניתן לומר את נוסח הכפרות תוך כוונה שהתרומה שאתם עומדים לבצע בכרטיס אשראי או באמצעי תשלום אחר היא פדיון הכפרות, ולאחר מכן להשלים את התרומה באופן מקוון.
לאחר אמירת הנוסח ניתן לבצע את התרומה באמצעות כרטיס אשראי, ביט או כל אמצעי תשלום אחר. אין צורך לתרום דווקא את המטבע או השטר שבהם השתמשתם לצורך מנהג הכפרות, וניתן להשתמש בהם לאחר מכן לכל מטרה.
מהו מנהג הכפרות?
לקראת יום הכיפורים נוהגים לקיים את מנהג הכפרות. זהו אחד המנהגים המוכרים ביותר של הימים הנוראים.
יש הנוהגים לערוך את הכפרות באמצעות תרנגול לסובבו שלוש פעמים מעל הראש ולומר את נוסח הכפרות: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי". לאחר מכן מוסרים את התרנגול או את שוויו לעניים.
אחרים מקיימים את המנהג באמצעות כסף הניתן לצדקה, מנהג המכונה גם "פדיון כפרות", ואומרים בתפילה "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי זה הכסף ילך לצדקה…".
מטרת הכפרות היא לעורר את הלב לתשובה ולהמחיש לאדם כי עליו לתקן את דרכיו ולפתוח את השנה החדשה מתוך התקרבות אל הקב"ה. לצד זאת, נתינת הכסף לצדקה היא הזדמנות להרבות במעשי חסד ובזכויות לקראת יום הדין.
במשך הדורות הפך המנהג לחלק בלתי נפרד מההכנות ליום הכיפורים, והוא מקובל ברוב הקהילות היהודיות בארץ ובעולם.
מקורו של מנהג הכפרות
משמעות המנהג: התרנגול משמש כתחליף "כפרה" לאדם, האדם אמור להתבונן שמה שקורה לתרנגול היה אמור לקרות לו אבל הקב"ה רב לסלוח מכפר על כל החטאים והעוונות ומתוך כך האדם מתעורר לחזור בתשובה שלימה.
הבחירה בתרנגול: כדי שלא יטעו לחשוב שמדובר בקורבן אמיתי, מקפידים שלא להשתמש בבעלי חיים שהיו כשרים להקרבה בבית המקדש (כמו תורים ויונים).
ע"פ תורת הנסתר אפשר למצוא מקור למנהג הכפרות מ"השעיר לעזאזל", בזמן שבית המקדש היה קיים, חלק מרכזי מעבודת יום הכיפורים היה שעיר המשתלח. הכהן הגדול היה מתוודה על עוונות עם ישראל, ולאחר מכן השעיר היה נשלח לעזאזל, השלכת השעיר היוותה כפרה לעם ישראל.
מקור קדום נוסף שנקשר למנהג הכפרות אפשר למצוא במסכת שבת דף פ"א עמוד ב' "פורפיסא" שבו זורעים קטניות בעציץ או בסלסילה לקראת ראש השנה, כצורת כפרות קדומה שסובבו סביב הראש והיו אומרים "זה תחת זה…וזה תמורתי…", כפי שמובא באתר chabad.org.
במשך הדורות התפתח מנהג הכפרות כזכר לרעיון הכפרה. מטרתו להזכיר לאדם את אחריותו למעשיו ולעורר אותו לשוב בתשובה.
חז"ל הדגישו כי התשובה, התפילה והצדקה הן הדרכים שבאמצעותן האדם מתקרב לקב"ה, ולכן מנהג הכפרות מלווה באופן טבעי בנתינת צדקה.
כפרות עם תרנגול או בכסף
ישנן שתי דרכים עיקריות לקיים את המנהג. המנהג הקדום הוא לקחת תרנגול עבור גבר ותרנגולת עבור אישה, לסובב אותם מעל הראש תוך אמירת נוסח הכפרות, ולאחר מכן למסור את העוף לעניים לאחר השחיטה.
לצד זאת, במשך השנים התפשט מאוד המנהג לערוך את הכפרות באמצעות כסף. לאחר אמירת הנוסח מסובבים את המטבעות או השטרות מעל הראש, ולאחר מכן תורמים את הסכום לצדקה.
קיום המנהג בתרנגול
הצורה המוכרת ביותר של מנהג הכפרות היא לקיחת תרנגול זכר עבור גבר, ותרנגולת נקבה עבור אישה.
האדם אוחז את העוף, מקיף אותו מעל ראשו שלוש פעמים, ואומר:
"זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ולשלום".
לאחר מכן נשחטים העופות כדין, ובשרם נתרם למשפחות נזקקות. כך הופך הטקס למעשה חסד של ממש תרומה ממשית למען עניים ומשפחות נזקקות.
בקהילות רבות מתקבצים מאות אנשים ברחובות או בחצרות בתי הכנסת, וכל אחד מקיים את המנהג לפי סדרו.
פדיון כפרות
לצד המנהג המסורתי לקיים כפרות באמצעות תרנגול, רבים נוהגים כיום לערוך פדיון כפרות בכסף. במסגרת המנהג מסובבים את כספי הצדקה מעל הראש שלוש פעמים, אומרים את נוסח הכפרות, ולאחר מכן תורמים את הכסף לעניים או למוסדות חסד
לוקחים סכום כסף בדרך כלל 36 ₪ לכל נפש במשפחה, מקיפים אותו מעל הראש בסיום התרומה הכסף ניתן לצדקה.
באמצעות האתר של מרכז החסד חב"ד אור בלב , ניתן לקיים את מצוות פדיון כפרות באופן מקוון. התרומות מועברות לפעילות החסד עם משפחות נזקקות, קשישים וגלמודים, הזקוקים לסיוע דווקא בימים אלו.
כפרות למשפחות נזקקות באמצעות מרכז החסד של חב"ד אור בלב
במרכז החסד של חב"ד אור בלב מופנים כספי התרומות למגוון רחב של פעילויות חסד המתקיימות לאורך כל השנה. לקראת חגי תשרי מתרחבת הפעילות באופן משמעותי, מתוך מטרה לאפשר למשפחות רבות לחגוג את החגים בכבוד וברווחה.
במסגרת ההיערכות לחגים מתקיימת חלוקה רחבת היקף של כ-10,000 סלי מזון למשפחות מעוטות יכולת ברחבי הארץ. כל סל כולל מוצרי מזון בסיסיים ומצרכים לחג, ומגיע למשפחות המתמודדות עם קושי כלכלי, לקשישים, ולמי שזקוקים לעזרה בתקופה זו של השנה.
החלוקה מתקיימת בפריסה ארצית בערים רבות ובהן ירושלים, אור יהודה, תל אביב, באר יעקב, רמלה, אשקלון, הוד השרון, כפר סבא, רחובות, נתיבות, ראשון לציון, אלעד, בני ברק ונתניה. בזכות תרומות הציבור ניתן להרחיב את היקף הסיוע מדי שנה ולהגיע למשפחות רבות נוספות לקראת חגי תשרי.
כיצד עושים כפרות עם כסף?
כאשר מקיימים את המנהג באמצעות כסף, אוחזים במטבעות או בשטרות ואומרים תחילה את פסוקי התפילה הפותחים במילים "בני אדם יושבי חושך וצלמוות".
לאחר מכן מסובבים את הכסף שלוש פעמים מעל הראש ואומרים:
"זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה הכסף ילך לצדקה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום."
לאחר סיום המנהג מוסרים את הכסף לצדקה. מי שבוחר לתרום באמצעות כרטיס אשראי או ביט יכול לסובב תחילה מטבעות מעל הראש, ולאחר מכן להעביר את סכום התרומה באופן מקוון.
מתי עורכים את הכפרות?
הזמן המקובל לקיום מנהג הכפרות הוא באשמורת הבוקר של ערב יום הכיפורים, לפני תפילת שחרית השנה ערב יום כיפורים יחול ביום ראשון ט' תשרי 20/09/2026.
רבים נוהגים לבצע את המנהג כבר במהלך עשרת ימי תשובה, ויש המקדימים אף מראש חודש אלול כדי שהצדקה תגיע לעניים זמן רב לפני החג.
העיקר הוא שהאדם יקיים את המנהג מתוך כוונה אמיתית של תשובה וידאג שהכסף אכן יגיע למטרת צדקה.
כמה כסף נותנים לפדיון כפרות?
יש הנוהגים לתת את שוויו של תרנגול עבור כל אחד מבני המשפחה כ-36 ₪ לכל נפש, ויש הנוהגים לתת סכומים כפי היכולת.
מעבר לסכום עצמו, הדגש הוא על עצם קיום מצוות הצדקה ועל הרצון לסייע לאחרים. חז"ל לימדו כי הקב"ה בוחן את כוונת הלב יותר מאשר את גודל הסכום, ולכן כל אדם נותן כפי יכולתו וכפי נדבת ליבו.
תרומת כספי הכפרות לצדקה
לאורך הדורות נהגו להעביר את כספי הכפרות לעניים ולמשפחות במצוקה. כך הופך המנהג למעשה של חסד המעניק משמעות כפולה – גם התעוררות אישית לתשובה וגם סיוע למי שזקוק לכך.
במרכז החסד חב"ד אור בלב מופנים כספי התרומות לפעילות חסד הנמשכת לאורך כל השנה. באמצעות התרומות ניתן לסייע למשפחות נזקקות, לקשישים, ולמיזמים קהילתיים הפועלים בתחומי הרווחה, החינוך והסיוע ההומניטרי.
נתינת כפרות מכספי מעשר
שאלה שכיחה היא האם מותר לקיים את הכפרות מכספי מעשר כספים.
ההלכה מורה כי עיקר מצוות הכפרות – כלומר הסכום הבסיסי שאדם מפריש – לא יינתן מכספי מעשר, אלא מכסף רגיל. אולם אם אדם רוצה להוסיף תרומה מעבר לסכום הנדרש, מותר בהחלט שהחלק הנוסף ייחשב ממעשר כספים.
נוסח תפילת הכפרות
ישנם הבדלי גרסאות בסדר הכפרות בין העדות השונות בעם ישראל.
לנוחיותכם ריכזנו את נוסחי הכפרות לפי מנהגי ישראל. בחרו את הנוסח המתאים למנהג קהילתכם וקראו את סדר כפרות המלא, כולל הפסוקים והתפילות הנהוגים.
לקריאת נוסח כפרות חב"ד, נוסח כפרות אשכנז או נוסח כפרות עדות המזרח – היכנסו לעמוד הייעודי המתאים.
המשמעות הרוחנית של מנהג הכפרות
מנהג הכפרות אינו מעשה טכני בלבד, אלא הזדמנות לעצור לרגע, לערוך חשבון נפש ולהתכונן ליום הכיפורים מתוך רצון אמיתי להשתנות. כאשר האדם מקיים את המנהג, הוא מתבונן במעשיו, מבקש סליחה על שגיאותיו ומקבל על עצמו להשתפר בשנה החדשה.
חז"ל לימדו כי הדרך לזכות בכפרה עוברת דרך תשובה, תפילה וצדקה. מנהג הכפרות מבטא את שלושת היסודות הללו: הוא מעורר את הלב לתשובה, מלווה בתפילה ובבקשת רחמים, וכמו כן בנתינת תרומה לנזקקים. כך הופך המנהג לא רק לתפילה סמל של כפרה, אלא גם למעשה של חסד ונתינה ובכל מרבים בזכויות לקראת יום הדין.
מחלוקת הפוסקים וההתנגדות למנהג הכפרות
כאמור, היו חכמים שהתנגדו למנהג. מרן השולחן ערוך (רבי יוסף קארו) כתב כי "מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כיפור יש למנוע המנהג". לעומתו, הרמ"א הנהיג את המנהג באשכנז, ומאז התקבל ברוב קהילות ישראל.
גם כיום יש יחידים שאינם מקיימים את המנהג כלל. עם זאת, אצל רוב הציבור, הכפרות הן חלק בלתי נפרד מההכנות ליום הכיפורים.
פדיון כפרות חבד
מנהג הכפרות בחב"ד הוא לערוך את הכפרות באמצעות תרנגול לגבר ותרנגולת לאישה, באשמורת הבוקר של ערב יום הכיפורים, ולאחר השחיטה לתת את העוף לעניים.
רק מי שאין באפשרותו לקיים את מנהג הכפרות באמצעות תרנגול יכול לערוך פדיון כפרות בכסף ולתת את הסכום לצדקה אך הדרך המועדפת בקהילות חב"ד היא לערוך את הכפרות בתרנגול.
בשנת תשפ"א כאשר הוטלו מגבלות על התקהלויות והיה קושי לקיים את מנהג הכפרות באופן הרגיל, יזמו רבנים מסויימים בחב"ד אפשרות לעריכת כפרות באמצעות שליח. במסגרת זו שילמו המשתתפים את מחיר הכפרות, ואחד הרבנים ערך עבורם את המנהג, אמר את נוסח הכפרות בשמם וסובב תרנגול עבורם.
היוזמה עוררה דיון הלכתי בקרב רבני חב"ד. רבנים רבים סברו כי כאשר אין אפשרות לקיים את מנהג הכפרות בתרנגול באופן הרגיל, עדיף לערוך פדיון כפרות בכסף ולתת את הכסף לצדקה. מנגד, רבנים אחרים תמכו באפשרות לערוך את הכפרות באמצעות שליח, בין היתר על יסוד דברי אדמו"ר הזקן בנוגע לחשיבות שחיטת התרנגול במסגרת מנהג הכפרות.
