הושענא רבה 2026

הושענא רבה 2026 תשפ"ז

יום הושענא רבה 2026 יחול בתאריך כ"א תשרי, יום שישי 02/10/2026.

ליל הושענא רבה 2026 יחול ביום חמישי 01/10/2026 עם צאת הכוכבים (סביבות השעה 18:50בערב)

במדריך הבא תלמדו בהרחבה על משמעות היום והלכותיו החל מזמן שבית המקדש היה קיים ועד ימינו אלו.

מהו יום הושענא רבה?

היום השביעי של חג הסוכות נקרא בשם הושענא רבה.

כאשר בית המקדש היה קיים היה נוהג להעמיד ערבה סמוך המזבח, הכוהנים הסתובבו מסביב והיו מתפללים לבורא עולם כפי שנאריך בהרחבה בהמשך המאמר.

יום הושענא רבה הוא גם גמר וחיתום הדין ומנהג ישראל להרבות בתפילות מיוחדות לקב"ה שיחתום את גזר דיננו לטובה ולברכה.

פתקא טבא

נהגו רבים בעם ישראל לברך ביום הושענא רבה אחד את השני "פתקא טבא", קראו בפסקה הבאה על משמעות הברכה.

פתקא טבא פירוש

מובא בספר הזוהר הקדוש, למרות שביום הכיפורים הקב"ה חותם את גזר הדין של כל אחד ואחת, אעפ"כ העברת הדין לביצוע בפועל ממש מתעכב עד ליום השביעי של חג הסוכות יום  הושענא רבה. משל מבית דין שקיבל החלטה ועדין לא חתם את הפסק בשטר והעבירו לממונים.

כל זמן שלא הועבר ההוצאה לפועל של הפסק, עדין ניתן לשנות ולהפוך את גזר הדין לטובה ולברכה.

והנמשל: כביכול ביום הושענא רבה הקב"ה כותב בפתקאות את גזר הדין ומעביר אותם לידי השליחים היוצאים מבין דין של מעלה, שיעבירו את הפתקאות לידי הממונים על הוצאת הדין לפועל.

(כמובן זהו רמז ומשל מעולם המושגים הגשמי לתוכן הרוחני של יום הושענא רבה, וודאי הקב"ה אין לו דמות הגוף וכו')

לסיכום, משמעות ופירוש האיחול 'פתקא טבא' בא לומר שמאחלים לחברים שהפתק עם גזר הדין והחתימה הסופית יהיה לטובה בחסד וברחמים.

'פתקא טבא' מנהג חב"ד

בשנים האחרונות של הרבי מליובאוויטש הוא ברך בכמה הזדמנויות את ברכת 'פתקא טבא' ומאז גם בחב"ד נהוג להשתמש בברכה זו.

פירוש השם הושענא רבה

מובא במסכת ראש השנה שבחג הסוכות נידונים על המים והחתימה הסופית היא ביום השביעי של חג הסוכות, היום האחרון של החג.

המים הינם הכרחיים לבני האדם ולכן ביום זה מרבים בתחינות ובקשות מהקב"ה שיתן לנו ישועה וזהו הפירוש הושענא רבה, מלשון הושע – נא תושיע אותנו בבקשה.

עוד מצינו שביום זה פועלים את המתקת הדינים כפי שיבואר לקמן.

המנהג בזמן שבית המקדש היה קיים

בכל יום מימי חג הסוכות היו מעמידים  ערבה בצמוד למזבח, הכהנים היו נוהגים להסתובב סביב למזבח ולהתפלל 'אנא ה' הושיעה נא' או לשיטה אחרת 'אני והוא הושיעה נא'.

ביום השביעי של חג הסוכות – "הושענא רבה" הכהנים היו עורכים שבעה הקפות מסביב למזבח, בניגוד לשאר הימים שהיו מקיפים פעם אחת בלבד.

הקפת המזבח שבעה פעמים מרמזת ומבטאת את ההודאה על נס כיבוש העיר ירחו בזמן כניסת עם ישראל לארץ.

מסופר שהקיפו את חומת ירחו במשך שישה ימים פעם אחת, וביום השביעי שבעה פעמים.

לאחר מכן עם ישראל כבש את העיר כמובא בהרחבה בספר יהושוע.

גם כיום המנהג להקיף שבעה פעמים, ממשיך בבתי הכנסת סביב הבימה ביום הושענא רבה.

מנהגי היום הקדוש 'הושענא רבה'

• אומרים את ספר דברים בליל הושענא רבה עד חצות.
• אומרים תהילים החל מחצות יחד עם יהי רצון המיוחד לאחר השלמת כל ספר מספר התהילים.
• הגבאי מחלק בלילה תפוח בדבש  לכל המתפללים.
• מוסיפים בנתינת צדקה יותר מהשיעור הרגיל (ניתן לתרום באתר תרומה לישיבה או תרומה לנזקקים)
• לקיחת 5 ערבות אגודים יחדיו וחביטתם בקרקע.
• מסירים את שני הכריכות העליונות של הלולב.
• מרבים באכילה וסעודת יום טוב כמו בכל חג, את החלה טובלים בדבש.
• מנהג חב"ד לאכול קרפלאך (מין מאכל של בצק ממולא בשר)