חג שבועות 2026

חג שבועות 2026 תשפ"ו

חג שבועות חל ביום שישי ו' סיוון, החג נכנס ביום חמישי 21/05/2026 לפני השקיעה, ומסתיים למחרת ביום שישי 22/05/2026 עם כניסת השבת.

זמני כניסת החג והדלקת נרות

ירושלים: 18:57

חיפה: 19:06

תל אביב: 19:15

סדר הדלקת הנרות לפני החג

הבנות מדליקות נרות ומברכות שתי ברכות:

"בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב"

"בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה"

נר נשמה

חג ושבת ברצף – עירוב תבשילין

כאשר יום טוב חל ביום שישי, יש להכין את צורכי השבת ככל האפשר כבר לפני החג. כדי שיהיה מותר לבשל, לאפות ולהכין ביום שישי (יום טוב) עבור שבת – תיקנו חכמים לעשות בערב החג פעולה מיוחדת הנקראת "עירוב תבשילין".

מטרת העירוב היא להתחיל את הכנות השבת עוד לפני כניסת החג, ובכך לאפשר להמשיך את ההכנות במהלך יום טוב בצורה מותרת ומכובדת.

כיצד עושים עירוב תבשילין?

לוקחים: תבשיל מבושל (כגון ביצה, דג או כל מאכל מבושל אחר) בנפח של לפחות כ־27 סמ״ק
ולחם או חלה – בגודל של לפחות כ־27 סמ״ק

מחזיקים אותם ביד ומברכים:

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב"

לאחר מכן אומרים:

"בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְמִין וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת."

את התבשיל והלחם שומרים עד כניסת השבת, ואין לאוכלם או להשליכם קודם לכן.

נהוג להשתמש בהם באחת מסעודות השבת.

שמות חג השבועות

לחג השבועות ניתנו בתורה מספר שמות:

• שבועות
• עצרת
• חג הקציר
• יום הביכורים
• מתן תורה

חג שבועות

השם המפורסם הוא חג השבועות על שם סיום "ספירת העומר" – ספירת שבעה שבועות מהקרבת מנחת העומר, יום לאחר חג הפסח ט"ז ניסן.

עצרת

בנוסף החג מכונה בתורה בשם 'עצרת' שעניינו סיום מניין שבעת השבועות שהחלו בחג הפסח. (כשם ששמיני עצרת הוא סיום חג הסוכות).

חג הקציר

שם נוסף הוא חג הקציר שזהו תחילת זמן הקיץ בו קוצרים את התבואה מהשדות, בנוסף לכך שבחג השבועות היו מקריבים מנחת קציר חיטים מהתבואה החדשה.

יום הביכורים

כמו כן החג נקרא יום הביכורים על שם המנחה שהיו מביאים מהתבואה החדשה – קרבן שתי הלחם.

מתן תורה

שם נוסף שישנו לחג השבועות הוא זמן מתן תורתנו.

על שם קבלת התורה שחלה ביום זה.

כל אחד משמות החג נושא בחובו דינים והשלכות רבות הדורשים לימוד והבנה.

תיקון ליל שבועות

בליל חג השבועות, לאחר סעודת החג נהוג להישאר ערים ולעסוק בתורה במשך הלילה.

אחד האופנים לעיסוק בתורה בליל חג השבועות (וכן המנהג בחב"ד) הוא באמצעות אמירת נוסח 'תיקון ליל שבועות' המכיל בתוכו קטעים מכל חלקי התורה, תורה נביאים כתובים, משנה, חלקים מפנימיות התורה, ספר הזוהר וספר יצירה, וכן מניין תרי"ג מצוות.

אחד הטעמים לאמירת נוסח התיקון בצורה הזו ולא באמצעות לימוד עיוני ומעמיק  הוא מפני שבאמירה האדם מבטא את מחויבות הקשר הבסיסית של היהודי לתורה, שאינם תלויים בהבנת האדם אלא ביטוי לקשר פנימי ונשמתי.

הסיבה למנהג להישאר ערים עד עלות השחר ולעסוק בתורה נועד לתקן את חטאם של בני ישראל בהליכתם לישון קודם מתן תורה במקום להתכונן כראוי בציפייה.

בנוסף משמעות המילה 'תיקון' מתפרשת במובן של קישוט וכן הכנה לקראת קבלת התורה.

שמיעת עשרת הדיברות

בארץ ישראל חג השבועות הוא יום אחד (בשונה מחוץ לארץ בו נחגג גם יום טוב שני של גלויות). בקריאת התורה של חג השבועות קוראים בתורה את פרשת עשרת הדיברות שבפרשת יתרו.

זמן זה הינו חשוב במאוד ומהווה את קבלת התורה הפרטית של כל אחד.

המדרש מתאר כי קודם מתן תורה הקב"ה ביקש ערבים נאמנים שיבטיחו את שמירת קיום התורה.

בני ישראל הביאו את בניהם – "בנינו ערבים בעדנו" ורק אז ה' העניק לנו את התורה.

מסיבה זו הורה הרבי מליובאוויטש לדאוג ולהקפיד שכל אחד ואחת, אנשים נשים ואפילו תינוקות שבעריסה יגיעו לבית הכנסת לשמוע את עשרת הדיברות כיון שכל עם ישראל נכח בעת נתינת התורה.

כמו כן המדרש מציין כי בעת קריאת עשרת הדיברות בחג השבועות נחשב הדבר כמעמד מתן תורה מחודש.

יש לעקוב אחר הפרסומים של בית הכנסת הקרוב לאזור מגוריכם בכדי להתעדכן בזמן קריאת עשרת הדיברות.

"יזכור" – הזכרת נשמות יקירי לב בתפילה

בחג השבועות לאחר קריאת התורה, ישנה תפילה מיוחדת שנאמרת 4 פעמים בשנה "תפילת יזכור".

יזכור מלשון זיכרון, בתפילה אנו מבקשים מהקב"ה לזכור את אותם יקירי לב שנפטרו מן העולם.

ע"י התפילה אנו מחזקים את הקשר ומכבדים את יקירנו שנפטרו מן העולם.

המרכיב העיקרי של תפילת יזכור הוא ההתחייבות שלנו לתת צדקה לאחר החג לכבוד ולעילוי נשמת הנפטר.

על ידי התרומה לעילוי נשמתו ולזכרו של יקירנו שנפטר אנו משמחים את הנשמה וגורמים לה שמחה אושר ונחת רוח.

תרמו את "נדבת יזכור" לעילוי נשמת יקירכם ותזכו שלימוד התורה בישיבה יעמוד לעילוי נשמתם.

אכילת מאכלי חלב

מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות ונאמרו על כך מספר טעמים.

המרכזי והמוכר הוא מפני שהתורה נמשלה לדבש וחלב כנאמר בפסוק "דבש וחלב תחת לשונך".

בנוסף נאמר טעם לאכילת מאכלי חלב כיון שמיד לאחר שבני ישראל קיבלו את התורה קיבלו את הלכות כשרות שחיטה ומליחה וכו', דבר שהיה דורש זמן ללמד לכל העם וכן לבצעו בפועל. לכן אכלו ביינתים מאכלי חלב.

בנוסף לאכילת מאכלי חלב יש להקפיד לענג ולכבד את החג בסעודה בשרית כבכל יום טוב.

יש להקפיד על המתנה מספקת בין אכילת מאכלי החלב לסעודה הבשרית של החג.

(אחת האפשרויות היא לאכול מאכלי חלב בבוקר, מיד אחר תפילת שחרית, להמתין כשעה ורק אז לקיים את הסעודה הבשרית).

קישוט הבית כנסת בפרחים

יש בעם ישראל שנוהגים לקשט את הבית כנסת בפרחים, מובא בספרים הקדושים שלקראת נתינת התורה, התכסה הר סיני בצמחים ירוקים לכבוד מעמד בר סיני. לכן בקהילות רבות בעם ישראל, מקשטים בפרחים כזכר למעמד הקדוש.

עוד מובא שיש נוהגים להניח ענפי אילן מסיבה אחרת, מפני שבשבועות נידונים על פירות האילן, ועל ידי כך שמניחים ענפי אילן בבית הכנסת הקהל יתעורר עליהם בתפילה.

(נציין כי מנהג הקישוט של הבית כנסת בפרחים נפוץ בעם ישראל, אבל לא מנהג חב"ד).